אני מתאמן כמעט כל יום. משתדל מאוד להתאמן כל יום, לא תמיד אימונים מפרכים, משתדל מאוד לגוון את סוגי הספורט שאני עושה.

אם אתם פה, אני מניח שאתם מבינים את הקורלציה בין ספורט לעסקים והחיים בכלל. (זה בפוסט אחר).

אני קורא על זה הרבה ולומד את הנושא כל הזמן. הספורט מסקרן אותי, אני לומד ממנו הרבה.

יש כל כך הרבה במשותף בין ספורט לעסקים. בעיקר זה המיינדסט, ההתפתחות, הכישלונות וההצלחות ואיך להתמודד עם "בא לי להתאמן" ו"לא בא לי להתאמן".

אז היום אני שמח לשתף בנושא מעניין ואני אפילו אשמח לשמוע את התגובות שלכם בעניין.

האני מאמין שלי הוא שאנחנו צריכים להתאמן ולקום בבוקר חזקים ומרגישים טוב עם עצמנו וגם עם הגוף שלנו.

בד"כ במצב כזה ישר יהיו ספקולציות כגון: "איך זה אפשרי ?"

אם אני מתאמן, הרי אני אמור לנצל את הזמן ואת האימון ולתת את המקסימום שלי באימון, לא? זה מה שלימדו אותנו כל החיים, רק מהקושי והסבל צומחים, הרי כך אנחנו גדלים ומתפתחים, שאנחנו עפים עם האימון ומוציאים ממנו את המקסימום.

(יש המון אנשים שקורעים את עצמם באימונים, נותנים את המקסימום, "הורגים" את הגוף שלהם ואז לך תשכנע אותם לעשות שוב אימון אחרי יומיים חחח…) זה לא פשוט.

ההרגל האולטימטיבי הוא ליהנות מהאימונים, שאתה מתלהב ונהנה להתחיל ו/או ללכת להתאמן. לא לראות בזה משהו קשה ו/או מבהיל (וואי, איזה אימון יש לי היום, זה כבר מוריד מוטיבציה).

האימון צריך להיות מהנה, פאן, כייפי ואז אתה בכייף יוצא לאימונים ומתמיד.

אימונים חזקים ועוצמתיים צריכים לעשות פעם בתקופה. ממש לא כל אימון.

אז בואו ניתן רגע דוגמא על מה אני מדבר.

נגיד שלצורך הדוגמא אתה יכול לעשות 10 עליות מתח במקסימום.

ואם ממש ממש אכריח אותך ולצורך הדוגמא אתה מעל בריכת כרישים אתה יכול לסחוט את עצמך מאוד ולעשות 11 עליות מתח.

האם זה טוב ? האם זה מועיל ? האם מה שאני צריך לעשות באימון 10 עליות מתח באופן קבוע ?

יש תאוריה שאומרת שלא. לא צריך כל כך להתאמץ.

זה הולך כך:

תעשה ביום הראשון רק 5 עליות מתח וביום למחרת עוד 5 עליות מתח ואז עוד 5 ביום למחרת ורק שאתה מרגיש שה 5 ממש קל לך. תעבור ל 6 עליות מתח, תוסיף עוד עליה אחת. ושמרגיש ש 6 קל תעלה ל 7. ככה כל פעם שקל לך אתה מוסיף עוד עלייה אחת.

עכשיו. אם אתה עושה באימון 10 או 11 מתח ומגיע לכשל ולא יכול לעבוד עוד זה לא נכון.

אם אני לצורך הדוגמא עושה סטים של 5 אז אני עושה יותר בכללי, אני יכול להגיע ל 20 או 25 עליות באימון.

וכך גם למחרת אני לא סחוט, לא הגעתי ליותר מידי כשל ואפשרות להיפצע.

בואו ניקח שוב למשל אימוני אומניות לחימה, אם אני מתאמן 5 ימים בשבוע 3 סיבובים, סה"כ שעשיתי 15 סיבובים בשבוע. לעומת מישהו אחר שעושה פעמיים בשבוע אימונים עצימים חזקים מאוד נגיד של שעתיים אימון עם 5 סיבובים, ז"א עשה 10 סיבובים בשבוע.

אני בכל זאת עשיתי 15 סיבובים השבוע בעצימות סבירה והאחר עשה 10 סיבובים מאוד עצימים שקרע את עצמו וסיכן את עצמו להיפצע, להישחק, לאבד רצון ואנרגיה לעוד אימונים בהמשך.

ובסיכום חודשי, שנתי. אני יש לי הרבה יותר עליות מתח שאני עושה אותם במספר סטים נמוך אבל לאורך יותר זמן מאשר מי שעושה מקסימום עליות וסוחט את עצמו ואת הגוף שלו מהאימון.

ובסך השנתי המצטבר אני עם יותר אימונים וההנחה שגם יותר חזק ואוהב את מה שאני עושה ונהנה מהדרך שזה אחד הדברים החשובים ביותר, ליהנות מהדרך!

לזכור: יש מחיר למקסימום מאמץ!

וזה מה שמדגיש את הרעיון של: "עקביות על פני עוצמה"!

יש עניין של כמה אימונים וכמה עוצמה אתה יכול להכניס בשבוע אחד. זה מאוד טריקי ומשתנה מענף ספורט אחד וענף ספורט אחר אבל הרעיון הוא לדעת לשלוט בחוכמה ושוב ליהנות מן הדרך.

התאוריה הזו נכונה גם למתאמנים חדשים וגם למתאמנים וותיקים.

באופן כללי תמיד רצוי כל כמה חודשים להחליף תוכנית וגישה, הגיוון עוזר לשמור על הדרך. להתמכר לספורט וליהנות מהיתרונות שלו לחיים.

אם אתה מגיע ליותר מידי כשלים באימון וסובל תמיד באימונים יש יותר סיכוי שתרצה לפרוש ולא תהנה מהדרך.

אני חושב שמאוד חשוב ליהנות מהדרך ומהביצוע וכך אנחנו יוצרים יותר וודאות להתמדה בספורט.

נכון שיש יתרונות מאוד גדולים של מיינדסט עבור פריצת גבולות ולהגיע למקסימום שלך כדי למצוא מקומות יותר עמוקים בך ואנרגיה גבוהה, אבל חשוב לדעת שזה לא חייב להיות בכל אימון ורצוי אפילו שזה לא יהיה בכל אימון, (זה מתאים יותר למחנות אימונים מקצועיים), סדנאות התפתחות ועוד.. בצורה כזו שזה מאוד מתוכנן ומווסת אתה מונע פציעות ואפילו מקבל תוצאות טובות יותר.

האימון בשבילי וגם בד"כ לרב המתאמנים הוא אנרגיה. הוא כמו איזה כוס קפה שנותנת לך אנרגיה, משקה אנרגיה, או זמן מעולה עם עצמך.

וכך, למשל אם אתה עושה ריצה, קפיצות, סיבובי זירה ואתה מרגיש את ה "היי" אז רצוי שתעצור.

אל תחפש את הגוף השבור, הגוף המותש, הגוף המפורק, אל תגיע לנקודה האדומה. כפי שהזכרתי הנקודות האלו עדיף שיהיו מבוקרות ולזמן קצר יותר.

אם כן תעשה את זה בכל אימון ולאורך זמן רב בסוף אתה תישבר ו/או תיפצע.

ואז ממש לא עשינו טוב מידי לגוף שלנו ולעצמנו וגם לא נוכל להמשיך להתאמן באותה תדירות.

לסיכום, צריך לזכור שעדיף ליהנות מהאימונים שלנו. עקביות באימונים תשמור אותנו בריאים, חזקים ומאושרים יותר לאורך זמן עם אנרגיה טובה לצדנו ולכן צריך למצוא טוב את מה שמתאים לנו. לא אימונים חזקים וקשים מידי מצד אחד ולא אימונים קלים מידי מצד שני.

סוג של למצוא את האיזון באמצע ולהתמיד לאורך זמן.

מסכימים ? אהבתם ? שתפו ! יש לכם הערות ? תגובות ? אשמח לשמוע !